מי מפחד מרופא השיניים?

 

חרדה מפני רופאי שיניים וטיפולי שיניים, המכונה "דנטופוביה", היא תופעה שכיחה ונפוצה מאוד במדינות המתועשות. מחקרים מראים כי היא ממוקמת בשכיחותה בין חמש החרדות הנפוצות ביותר.

 

בארה"ב, לפי הערכות, כ-75% מהאוכלוסייה סובלת מדנטופוביה בדרגות חומרה משתנות. בבריטניה אחד משלושה אנשים מעיד על עצמו כי הוא חושש מביקור אצל רופא השיניים. ובישראל, מעריכים כי אחד מכל חמישה ישראלים סובל ממנה.

 

מהי דנטופוביה?

דנטופוביה מתוארת כפחד קיצוני ומוגזם, לעתים בלתי רציונאלי, הגורם להימנעות מביקורים אצל רופא השיניים, עד שהבעיה הדנטלית הופכת לבלתי נסבלת. מחקרים מצאו כי דנטופוביה עשויה לעבור גם מהורים לילדיהם. הפרדוקס הגדול שקשור בתופעה הוא, שההימנעות מביקור סדיר במרפאת השיניים, מביאה לכך שבעיות שהיו נפתרות בטיפולים קלים ופשוטים יחסית אילו אותרו בזמן, הופכות בשל ההזנחה למסובכות, מורכבות לטיפול ומלוות לעתים קרובות בכאב.

 

הגורמים לדנטופוביה

רעש המקדחה, ריחות המרפאה, החשש מממחטים ושאר המכשור הרפואי, תחושת ה"לא נודע" מהטיפול העתיד לבוא, ואפילו החלוק הלבן של הרופא מתוארים כחלק מהגורמים לחרדה. מחקרים הראו כי חוויה שלילית אצל רופא השיניים, המלווה בכאב ובתחושת אובדן שליטה של המטופל, היא גורם משמעותי במידת נכונותו של המטופל לשוב לטיפול נוסף.

 

השיטות להתמודדות עם חרדה דנטלית

אחד הגורמים השכיחים לפחד מטיפולי שיניים הוא כמובן החשש מכאב. השיטות להפחתת החרדה הן רבות ומגוונות ומשתנות בהתאם לדרגות החרדה מהקל לכבד. הפשוטה שבהן היא נטילת תרופות הרגעה לפני הטיפול, בהתייעצות כמובן עם רופא השיניים. שיטה אחרת היא שימוש ב"גז צחוק". הגז מוזרם דרך מסכה קטנה המונחת על האף וגורם להרפיה של השרירים ולתחושת ריחוף. חשוב לדעת כי לא ניתן לטפל בגז צחוק ובתרופות הרגעה ביחד. סדציה הינה שיטה נוספת, שבה נעשה שימוש בתרופות המורידות את רמת ההכרה של המטופל בדרגות משתנות. היא מבוצעת ע"י רופא מרדים בהכשרתו, המלווה את רופא השיניים לכל אורך הטיפול. השיטה המורכבת ביותר היא טיפול תחת הרדמה מלאה, המבוצעת ע"י עירוי תרופות לתוך הוריד. הפעולה מבוצעת ע"י מרדים, שנוכח לכל אורך הטיפול ועד להתעוררות המטופל כעבור מספר שעות, אך על רופא השיניים המטפל להיות בעל הסמכה מיוחדת לטפל תחת הרדמה מלאה.

 

השיטה השכיחה ביותר למניעת תחושה או כאב היא באמצעות זריקת "אלחוש". מדובר בהרדמה מקומית של האזור בפה שבו מתבצע הטיפול. השיטה אינה פותרת את היבט החרדה אך מונעת כאמור תחושת כאב. האלחוש נעשה באמצעות מחט עדינה מאוד, וישנן שיטות שונות כגון מריחת ג'ל באזור כניסת המחט, חימום חומר ההרדמה לטמפרטורת הגוף בטרם ההזרקה ושחרורו באיטיות, שמפחיתות במידה משמעותית את תחושת חוסר הנוחות מהדקירה ומההזרקה.

 

לסיכום, חשוב לזכור כי "מי שלא בא - רץ. ומי שלא רץ, בסוף זוחל..."