סתימות לבנות

 

הסתימות הלבנות נכנסו לשימוש כבר לפני כ-15 שנה, וכיום במרפאות השיניים נעשה שימוש בדור ה-7 של סתימות אלה. עד לפני מספר שנים החומר הנפוץ בשימוש לשחזורי שיניים היה ה'אמלגם', ואילו סתימות לבנות בוצעו רק בשיניים קדמיות. סתימות האמלגם קיימות כבר כ-200 שנה ועדיין נמצאות בשימוש אצל חלק מרופאי השיניים.

 

הסתימות הלבנות מבוססות על "קומפוזיטים", כלומר חומרים מרוכבים. הן עשויות בד"כ מפולימר של רזין וקוורץ טחון דק. החומר בעיקרו הוא סוג של חומר פלסטי, שמתקשה בחשיפה לאור. לעומתן, סתימת האמלגם מורכבת מתערובת של מתכות (כספית, כסף, בדיל ונחושת).

 

הסתימה הלבנה היא סתימה אסתטית יותר, נצמדת לחומר השן ולא דורשת הורדה נרחבת של חומר שן בריא. היא אינה מכילה כספית וניתנת לתיקון ללא הורדה של כל הסתימה.

 

הסתימה הלבנה ניתנת לליטוש טוב יותר, קיימת במספר גוונים וניתן להתאימה לגוון השן.הסתימה הלבנה רגישה לנוכחות רוק ומים בזמן הביצוע, ולכן דורשת מיומנות מיוחדת של רופא השיניים וסביבת עבודה נקייה ויבשה.

 

משך הביצוע של סתימה לבנה ארוך משל סתימת אמלגם, עלותה גבוהה והיא פחות יציבה ועמידה לאורך זמן מסתימת האמלגם. סתימת האמלגם, לעומת זאת, איננה אסתטית, מכילה כספית ששחרורה הוא רעיל ולעתים מותירה את השן רגישה לחום וקור לפרק זמן ארוך יותר.

 

כדאי לדעת שהכספית שבאמלגם משתחררת לאוויר דווקא בזמן פינוי הסתימות מהפה בזמן החלפתן. משרד הבריאות איננו ממליץ להחליף סתימות אמלגם שבפה בסתימות לבנות, אלא אם מתעורר צורך רפואי אמתי בכך (כגון עששת או שבר). גם כאשר מתעורר צורך להחליף סתימה יש להתייעץ עם רופא השיניים ולשקול את האופציות השונות בכל מקרה ומקרה לגופו.